סיקור: כנס הנגשת אתרים באינטרנט של איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת נגישות ישראל

קפה, מאפה ושולחנות נגישים

השבוע התקיים אחד מהכנסים החשובים ביותר בזירה הדיגיטלית, כנס נגישות אתרי אינטרנט שהופק ע״י איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת נגישות ישראל.
לכנס הגיעו כ- 200 משתתפים והנגישות הייתה בכל מקום כבר בעת הכניסה למקום - קפה מאפה ושולחנות נגישים. באולם ההרצאות הקרינו ב-2 מסכים - אחד לטובת המצגות והשני לטובת תרגום סימולטני של הנואמים ומצד שמאל של הבמה עמדה בחורה חביבה ותרגמה לשפת הסימנים.

חוק ישן - חדש, לא לבעלי מוגבלויות בלבד

מיכל רימון, מנכ"ל נגישות ישראל, פתחה את הכנס וסקרה בפיננו את פעילות העמותה. הופתענו לגלות כי הסטנדרט ״החדש״ של כנס נגיש מעוגן בחוק כבר משנת 2015 - כך צריכים להיראות כנסים בישראל. נגישות פיזית, חניות נכים, מעליות, מבואות רחבות, הרשמה בכתב ברייל, סדר יום בכתב מוגדל. לא מדובר בשינויים משמעותיים, אך הם מאפשרים לכ- 25% מכלל האזרחים במדינה להשתתף באירועים מסוג זה.
עם תחילת ההרצאות שמתי לב כי התמלול המילולי עוזר גם לבעלי מוגבלויות אבל גם לבעלי הפרעות קשב וריכוז (שבוא נודה על האמת, רובנו כאלו).

הבשורה הגדולה שאיתה פתחה הגב׳ רימון היא כי ביום שלישי, 24.10.17, חתם שר האוצר על תקנה 35, תקנת נגישות לאתרי אינטרנט - סע' 35 בתקנות נגישות לשירות. וכי כבר בימים הקרובים תחתום עליו גם שרת המשפטים. המשמעות היא ברורה, כעת הנגשת אתרים הוא חוק שחובה ליישם.

לא ריצת ספרינט

כבר משנת 1999 עמותת נגישות ישראל פועלת והיא הוקמה ע״י יובל וגנר, בן לאבא שנפצע קשה והפך לנכה ממלחמת קדש. יובל עצמו נפצע קשה בתאונת מסוק ושרד, אך הפך מרותק לכסא גלגלים. יובל לא נכח בכנס אך הקליט קטע וידאו (עם כתוביות כמובן) ובו בירך את הנוכחים והדגיש כי הנגשת מדינת ישראל אינה ריצת ספרינט אלא מרתון ארוך ומתמשך.
בעקבות כתיבת תקנה 35 משנת 2013, איגוד האינטרנט הישראלי הקימו את אתר נגיש, אשר מציג את כל המידע אודות הנגשת אתרי אינטרנט וגם מציע קורסים וסדנאות למתכנתים.

יורם הכהן, מנכ״ל איגוד האינטרנט הישראלי אמר כי "מניעת נגישות הינה מניעת חופש התנועה, חופש הפרטיות, חופש המידע״. לנגישות ישראל ברור מאוד הקשר בין אחריות המדינה להרחבת הנגישות ושירותיה. הנגשת אתרי אינטרנט ויישומים היא אינטרס משותף לבעלי השירותים ובעלי מוגבלויות. את הריביזיה לתקנה 35 כתבו ביחד אנשי טכנולוגיה, רגולטורים, גופים מסחריים ובעלי מוגבלויות. התוצאה היא איזון טוב לתקנת הנגישות.

איך נולדה סירי?

נגישות באינטרנט אינה רק עבור בעלי המוגבלויות, מעבר לחובה החוקית - מעל ל- 25% מכלל האוכלוסייה ישנה מוגבלות כזו או אחרת, אשר מדירה אותם מפעילות העסק. כך שיש אינטרס ברור לבעלי עסקים להנגיש את האתר שלהם. עוד מוסיף הכהן כי "מנועי החיפוש מצליחים לסרוק טוב יותר אתרים מונגשים אשר משתמשים בתגיות נכונות, היררכיות דפים ובכך יוצרים קידום SEO טוב יותר״.
ינקי מרגלית, יזם הייטק ישראלי, תיאר את ההשפעה של בעלי מוגבלויות על התפתחות הטכנולוגיה כך: ״כאשר מסתכלים על פיתוח טכנולוגיה דרך מבט עיניים של בעלי מוגבלויות יוצרים טכנולוגיות טובות יותר״. לדוגמא סירי, חיפוש קולי וטכנולוגיות מסייעות רבות נוספות, נולדו בכלל דרך הנגשה למוגבלויות, אך כיום משמשים את כלל האוכלוסייה.

עיקרי החובות בתקנה 35 באשר לאתרי אינטרנט ואפליקציות

תקנה 35 מבוססת על תקן WCAG 2.0 העולמי. קישור לתקנה.
אתרי אינטרנט ואפליקציות בהגדרתם הם תכנים בכל צורה, תמונות וידאו או מסמכים, המועברים על תשתיות האינטרנט, או באמצעות אפליקציות. ובפרט כאלו שנועדו לטובת שירות הציבור.
תקנה 35 אינה מתייחסת לנושא הנגשת אימיילים אך ישנה תקנה 29, אשר מתייחסת לנושא הבקשה להנגשת מידע כזה. נתייחס לכך בהמשך.

מה צריך לכלול אתר אינטרנט מונגש

הצהרת נגישות הינה מסמך או דף אינטרנט בו מפורטים כל פעולות ההנגשה, רמות ההנגשה והפטורים השונים מהנגשה. בישראל על כל אתר להיות נגיש ברמת AA לפי תקן 5568, גם עליו בהמשך.

הצהרת נגישות צריכה לכלול:

1. מהם הסדרי הנגישות באתר.
2. מהן ההנגשות שבוצעו באתר.
3. הצהרה על פטורים קיימים וחריגים באתר.
4. הדגשת פטורים טכנולוגיים.
5. פרטי רכז הנגישות.
6. פרסום אפשרות לדיווח על חוסר נגישות באתר או דיווח על תקלות נגישות.
7. הודעה על הפסקה זמנית במתן ההתאמה.
8. הסבר קצר על מהו ״אתר או יישום נגיש״.
9. רמת הנגישות של האתר: AA AAA וכד׳.
10. תאימות לדפדפנים שהותאמו.
11. תאימות לעזרים.

תקנה 35 מבדילה בין אתר המעניק שירותי ציבוריים לבין אתר פרטי. אתר ציבורי עונה על 2 תנאים מצטברים:
תנאי ראשון (אחד מאלו) -

• שירות המנוי בתוספת השנייה לחוק (מסחר, בריאות, בידור, חינוך, רווחה, ספורט ועוד).
• שירות המנוי בתוספת הראשונה לחוק (משרדים, בנקים, מסעדות, חנויות ועוד).
• שירות הניתן לציבור ע״י גוף ציבורי (משרד ממשלתי, רשות מקומית, תאגיד ועוד).

תנאי שני -
השירות ניתן / מיועד לציבור או לחלק מסוים ממנו (למעט אתרי חדשות ואתרי מפלגות פוליטיות).
ההגדרות הללו נתונות לפרשנות, ולכן אפשר לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולהעלות שאילתה בנוגע לחובתכם בהנגשת האתר.
שירותים שטרם חובה להנגישם - שירותי בריאות, שירותי שעת חירום, אתרי מוסדות חינוך (בתי ספר יסודיים ותיכונים - יש תקנות נפרדות אשר מחייבות הנגשה לפי בקשה ולא כחובה). גם למוסדות להשכלה גבוהה קיימות תקנות אחרות.

האם אתר שנמצא בחו״ל חייב בהנגשה

אתר המעניק שירותים גם לקהל ישראלי אך נמצא בחו״ל - אינו חייב בהנגשה.
אתר העובד בחו״ל, אך מעניק שירותים בישראל - מחוייב בהנגשה.
יש לציין כי קיימת בעיה באכיפה כזו.

האם חייב להנגיש בכל השפות אתר רב לשוני

אתרים רב לשוניים חייבים להיות מונגשים בשפות הרשמיות של ישראל (עברית וערבית). שפות אחרות אינן חייבות בהנגשה.

איך תקנה 35 מתייחסת להנגשת מסמכים

ישראל הינה אחת מהמדינות היחידות אשר מתייחסות בחוק גם לנושא הנגשת מסמכים. כיום ישנם עוד קשיים טכנולוגיים בהנגשת מסמכים ולכן קיימות הקלות הנגשה.
חובת הנגשת מסמכים הינה על מסמכים שהוכנו החל מ- 26 באוקטובר 2017.

קיימים חריגים, כדלקמן:
חריג 1 - טפסים שנועדו למילוי במחשב (לא כולל טופס להדפסה) לצורך קבלת שירות - יהיו מונגשים גם אם הוכנו טרם המועד (טפסי בטוח לאומי, טפסי בתי משפט). תמיד ניתן להגיש בקשה להנגשה לפי תקנה 29.
חריג 2 - מסמך שניתן בו הסבר אודות מילוי טופס, יהיה נגיש אם הוכן אחרי 26 באוקטובר 2015.
חריג 3 - אזור אישי באתר יקבל פטור מהנגשה עד 31.12.2021.

חובת הנגשת תכני וידאו (כתוביות ותיאור ויזאולי):

1. רשויות ציבוריות (כהגדרתן בחוק השוויון - משרדי ממשלה, רשויות מקומיות).
2. עסק פרטי שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ש״ח.

חובת הנגשה בכתוביות:

1. חריג - סרטון של כנס / דיון / הרצאה: פטור מכתוביות אם סופק תמלול או פרוטוקול.
2. חלופה טקסטואלית - רק לגבי סרטון הנותן מידע אודות השירות ונדרש.

חובת הנגשת באפליקציות:

1. בהתאם לתקן הישראלי. אם אין תקן, בהתאם לקריטריונים להצלחה הקבועים בהתאם למה שמאפשרות מערכות ההפעלה (לפחות ב-2 מערכות הפעלה במקרה של ריבוי מערכות).
2. אם יש אפליקציה אך יש גם אתר נגיש, לא חובה להנגיש את האפליקציה אך חובה להנגיש כפתור מעבר לאתר.

על מי חלה האחריות לביצוע הנגשה לתוכן צד ג׳:

1. בעלי השירות (בעל האתר, ומי שמפעיל אותו).
2. תכנים צד ג׳ - אחריות על צד ג׳. אבל, בעל האתר חייב לספק תשתית נגישה לתוכן ובעל התוכן צד ג׳ חייב לממש את התשתית. עוד אבל, רשויות מקומיות, בתי קולנוע, מקומות בילוי אשר משתמשים בצד ג׳ לסליקה - האחריות לוודא שהשירות נגיש היא שלהם.
3. הוספת לינקים לאתרים חיצוניים אינה חייבת בהנגשה.

סעיף 28 מחייב בדיקה תקופתית לתאימות הנגישות אחת לחמש שנים. ההמלצה לבדיקת הנגישות היא אחת לרבעון.
ההבדל בין תקנה 29 לתקנה 35 הוא שתקנה 29 היא רשימה לא סגורה של התאמות, מתווספים אליה סעיפים. במידה והאתר לא עומד בתקנה 35 עליו לעמוד בתקנה 29 ולספק הנגשה לפי המועדים הרשומים בה.

המועצה להשכלה גבוה (מל״ג) - אימצו את תקנה 35 אך קיבלו פטור מהנגשת מסמכים מצולמים או סרוקים שאין למוסד קובץ דיגיטלי שלהם. קיים גם פטור מהנגשה של תכני אודיו או וידאו. אך גם כאן קיימת חריגה וחובת הנגשה לפי תקנה 29 ובקשה פרטנית להנגשה.
אתרי מחקר של הסגל לא מחוייבים בהנגשה לכל אתר שהוקם לפני 14.11.2016.